הרקע:
גננת מנוסה בגן לגילאי 4, מלמדת קריאה בהתחלת היום בצורה פרונטלית וכבר לימדה כ- 12אותיות, עד האות כ'. מדי שבוע היא עושה מיבדק אישי לכל תלמיד, לוודא את מצבו והאם מתקשה באות מסוימת.   יום אחד מתקשרת הגננת לקבלת ייעוץ.

להלן התמלול בקיצור:

גננת: יש לי בעיה עם עובדיה (שם בדוי) ואני מאד מודאגת ממנו.

יועץ: מה הבעיה?

גננת: עד לפני שבועיים עובדיה ידע את כל האותיות על בוריין.  במיבדק השבועי שלפני האחרון לא ידע כמעט כלום, ולא זיהה שום אות.  חשבתי אולי לא מרגיש טוב. אחרי כמה ימים בחנתיו שנית ובאמת ידע הכל. אבל במיבדק האחרון שוב איננו יודע כלום!!? ולא נראה שהוא חולה.

יועץ: דיברת עם האמא שלו בענין?

גננת: כן, דברתי.  באמת האמא ממש מודאגת ושמחה שהתקשרתי, כי היא אומרת שבבית מתחוללת אותה תופעה בדיוק. כשבוחנים אותו בשבת, פעם יודע הכל ופעם לא יודע כלום. הם ממש רועדים מפחד. מה קורה כאן? האם יתכן שקבל זעזוע מח?           או משהו כזה?

יועץ: תלוי את מי שואלים.

אם הולכים לנוירולוג, והוא קובע שזה פיזי, אז צריך לעבור תהליך של צילומים, ,MRI ,C.T. ניתוח ראש בחו"ל (בעלות מאות אלפי שקלים) ועוד, על מנת "לתקן" את הבעיה המוחית..

אבל אם שואלים יועץ תורני,   בידוע שמדובר בבעיה רגשית, ואם הילד יודע לקרוא את האותיות פעם אחת, אז אפילו אם אח"כ אינו יודע 100 פעמים, וודאי שהילד יודע גם יודע. מחלת השכחה לא מתמקדת דווקא באותיות.  אלא מה? יש לו סיבה שאיננו רוצה להראות שיודע. סיבה רגשית כמובן. ובד"כ מדובר בחוסר באהבה ותשומת לב, עקב סיבה משפחתית או אחרת.

לכן, יש לשקף לו את זה, ולתת הזדהות לרגשותיו, ובפעם הבאה שאיננו יודע, לומר לו: "עובדיה, אני מבינה שאתה לא רוצה להגיד מה אתה יודע ומה לא, אז אין צורך עכשיו, מתי שתרצה – תבוא אלי".

— אחרי כמה ימים דיווחה הגננת שעשתה כמדובר, ואחרי כחצי שעה הוא רץ אליה ובקש שתבחון אותו שוב, וידע הכל כמובן.

— כעת, נשאר לנו לברר, מדוע הילד לא רצה לענות למיבדק ומה קרה שפתאום זקוק לתשומת לב מיוחדת. ואמנם בשיחה עם האמא, והתענינות אם קרה לאחרונה משהו בבית, התברר שההורים היו טרודים עם ילד אחר שהיה חולה ועובדיה הרגיש מוזנח…