רקע:
זוג הורים שהגיעו ליעוץ על רקע קושי בהצבת גבולות לילדים. קבלו הדרכה מפורטת, כיצד לזהות את הרגשות המובילים אותם לתגובות של כעס וביקורת וכו', לנטרל את אותן הרגשות ולהציב גבולות בתקיפות בשלוה ובאהבה, על מנת לבנות לילדים את ה"שריר" הנכון בלב, להתמודדות עם תסכול ועם המלה "לא" (קרי: הרצון שלי לא חייב להתמלא). ואכמ"ל.  ההורים התחילו לשנות קו ולהציב גבולות נכונים.

האירוע:

אחד הילדים בשם (בדוי) גדי, כבן 12, ראה 3 ילדים מרביצים לאחיו הקטן בן ה- 10 , בחצר ביה"ס, והרביץ להם חזרה. אח"כ גם נקם באחד מהם בבעיטה, דבר שהוביל להזמנת ההורים למפגש עם המנהל, בו התבקש גדי לבקש סליחה, לקחת אחריות וכד'.

ביעוץ:

בפגישת הייעוץ שהיתה יום אחרי האירוע, הבעל האשים את אשתו שנותנת גב לילד .

נתמלל את השיחה בתמציתיות ממש:

בעל: נתת לו גיבוי, אז איך הוא ישנה דרכו?

אשה: אני הייתי נוהגת אותו דבר, אם היו מכים את אחי הקטן, ואין מבוגר בשטח! אין לי טענות אליו.

בעל: אני רוצה להכינו לחיים. הוא צריך לדעת שיהיו מקרים בהם לא תהיה לו אפשרות לפתור בעיה במכות, אלא לפנות לעזרה מגבוה. ובאמת אנחנו רואים שההנהלה טיפלה בענין. גדי היה צריך לפנות להנהלה, ולא לעשות דין לעצמו.

[הערה היועץ: הזוג בעצם בא אלי, בכדי שאכריע מי מהם צודק, אבל אם זאת אעשה הריני מחטיא את המטרה. המטרה היא שהם יבינו את המהלך הנפשי שלהם וידעו לשלוט ברגשותיהם ולהציב בעצמם גבולות נכונים בלי "שופט" מייעץ.]

היועץ לאשה: מה חשוב לנו יותר, שה"צדק" יתבצע וגדי יתן מכות לפלוני, או שחשוב לנו יותר שידע לשלוט על רגשות הכעס והתסכול שלו?

האשה: (אחרי מחשבה) שידע לשלוט!

היועץ לאשה: האם במתן הלגיטימציה לפעולה שלו, את משדרת לו שהרצון שלו צריך להתמלא, או שאת משדרת לו שהוא צריך להיות במשמעת עצמית למרות שהרצון שלו לא מתמלא?

האשה: התשובה ברורה, שדרתי לו שרצונו – הצודק – צריך להתמלא.

היועץ לבעל: האם כאשר אתה אומר לו לא לעשות דין לעצמו אלא לפנות להנהלה, אתה משדר לו שהרצון שלו צריך להתמלא, או שלא?

הבעל: אכן כן, אני משדר שהרצון צריך שיתמלא – ע"י ההנהלה – וזה היפך הצבת גבולות.

היועץ: (אחרי ליבון ודיון נוסף)

ובכן, מה היתה הצורה הנכונה לפעול? בלי להתעלם מכך שבס"ה גדי רצה לעשות טוב ולהגן על אחיו?

מסקנה לאחר דו"ד:

ההורים לגדי: אנחנו מאד מעריכים את רצונך הטוב להגן על אחיך, זה מאד יפה. אבל למרות זאת, – איננו מוכנים בשום אופן שתפתור בעיות ע"י הכאת יהודי!! אנחנו אוהבים אותך- אבל הגבול הזה הוא חד משמעי!!

ההורים: אבל מה נעשה אם יגיד, אז מה אני יעשה? אני אסתכל איך שנותנים לו מכות? מה אני יכול לעשות?

תשובה מומלצת: נכון, זו בעיה, אנחנו מבינים  את הרגשתך – אבל מכות , בשום אופן לא!

ותגיד אתה, מה לפי דעתך ניתן לעשות? יש לך פתרון אחר?

הערת היועץ: הנסיון מראה, שכאשר הגבול חד וברור, לילד עצמו יהיו פתרונות יותר יעילים ויצירתיים מאשר ההורים יכולים להציע.     בדוק ומנוסה!!

בהצלחה!