תיאום הורי- גישור אחרי גירושין – פרוגרמה
תמיהה:
נתחיל בשאלה ובתמיכה? גישור אחרי גירושין? היתכן? כמו לאכול אחרי ברכת המזון…והרי הכל כבר "נגמר". אז לשם מה עכשיו גישור?
הרקע:
האמת, מי שכבר נמצא בעניין, מבין שאין זו שאלה כלל. ובוודאי לא תמיהה.
נכון. הגט ניתן והגירושין קמו והיו. אבל, האם נפתרו בזה כל הבעיות? האם עכשיו שקט ושלווה? אשרי הזוג הגרוש שזה מצבו.
לפעמים המצב איננו כך בעיקר בשלושה מישורים.
- הרגשי: האמוציות והכאבים הנפשיים לפעמים מגיעים לשיאים. ולפעמים רח"ל עלולים להגיע לשנאה ורצון לנקמה. האם השנאה עוזרת להגיע לשלווה המיוחלת?? האם הנקמה יכולה להביא לידי שלוות נפש?? המצב לא כך.
הרגשות הקשים מסתבכים והולכים, חוסר האונים גדל וגדל, וכל צד מוציא אנרגיות בלתי נדלות בכיוון שלילי בלבד. החכמה והשכל- מוזנחים. במלחמה יש רק מפסידים.
- הטכני: הבעיות רק מתחילות. הסדרי ראייה לילדים, מקום לקיחה והחזרה, זמנים כנ"ל ועוד.
הסדרי רכוש – הבאה לגמר חלוקת הרכוש באופן הוגן לשני הצדדים, הסדר בדבר מגורים במרחק סביר, תאומים למיניהם, שינויים במצב האישי – נישואין, מקום עבודה וכדו'. יוצרים שינויים מחייבים בהסכם הקיים, שינויים במוסדות החינוך של הילדים, גורמים לשינויים מתבקשים בנהלים הקיימים ועוד.
- הילדים: מיותר לציין שכל מאבק בין ההורים הגרושים מביא עוגמת נפש רבה אצל הילדים. לפעמים עקב עומס הרגשות, קשה לייצר אפשרות ופניות לראות ולזהות את מה שהם חווים וכואבים. לפעמים הם חווים דחייה קשה על רקע הסדרי הראיה, לפעמים כעס על ההורה שמתעקש על דעתו, בלי להתחשב בהם ולא נאריך בזה.
ההצעה והעקרונות:
לפיכך, אנו מרכז "אדרבה" מציעים גישור אחרי גירושין לפתרון כל הבעיות, הן בפן הטכני והן בפן הרגשי. פתרון הדורש מיומנות מיוחדת של שילוב המערך הרגשי עם זירת המציאות האוטנטית.
לפי עקרונות דלהלן:
- אחרי הפרידה והגירושין כשכל צד כשכל צד מתחיל לארגן את חיין מחדש, מטבע הדברים יש פחות אמוציות בין הצדדים ומפלס האש הבוערת קצת יורד ודועך. אם לפני כן עקב העומס הרגשי- "אין עם מי לדבר" דווקא עכשיו זה הזמן לגשר בין הצדדים ולפנות לשכל הישר, להשגת תוצאות טובות יותר שיביאו ליותר שקט ושלווה לשני הצדדים.
- אנו מאמינים שוויתור ונתינה של הצד השני, גם אם מדובר בגרוש וגרושה. תמיד יוצא משתלם בסופו של חשבון לשני הצדדים.
וזאת משתי סיבות פשוטות:
- כשיש מחלוקת בין הצדדים, בכל נושא שהוא, אין מנוס מכך שלפחות צד אחד לא ישיג את כל מה שהוא רוצה. לפעמים שני הצדדים יקבלו רק חלק מרצונם וכמובן ירגישו מרמור ותסכול.
אם כן, מדוע לא לוותר מראש על החלק הזה שלא ניתן להשגה? וכך לפחות צד אחד ירגיש סיפוק מהוויתור, הקרבה שזה יוצר בין הצדדים או לפחות מיעוט הסלמת מאבק?!
- בל נשכח כי הקב"ה תמיד נמצא בתמונה ומי שמוותר ומונע שנאה, נקמה וכעס הקב"ה ישלם לו כפעלו וישלים לו את חסרו. לא יתכן שאדם יעשה רצון ה' ויפסיד מכך, גם אם גם אם לפעמים זה נראה ככה למראית עין.
- בעת מלחמה או מאבק: אין מנצחים! ניתן להגיע לתוצאה טובה יותר לשני הצדדים ע"י צד שלישי, "מגשר" שאינו מעורב רגשית לטובת אחד הצדדים ויודע דבר או שניים על "המערכת הנפשית" שלנו – בני האדם.
למי זה מיועד:
- כל זוג שמרגישים שנמצאים בקונפליקט, העלול להקשות עליהם או על הילדים המשותפים.
- גם זוג שנמצאים בהליך משפטי מול בית הדין, ומעוניינים לנסות לסיים את כל ההליכים מחוץ לבית הדין, יכולים לנסות את אופציית הגישור.
- זוג שביה"ד קבע שיש צורך בתיאום הורי – גישור לאחר גירושין. מרכז "אדרבה" מוכר בבתי הדין הרבניים.
בסיעתא דשמיא!