להלן כמה מדדים להבחנה ביניהם:
בהגדרה:
עידוד עצמי = אני שווה, (בעל ערך).
גאוה = אני שווה יותר, (ממישהו אחר).
במהות:
עידוד עצמי הוא = ביחס לעצמי, (בלי השוואה לזולת).
גאווה היא = ביחס לשני, (בהשוואה למישהו אחר).
בהתייחסות:
עידוד עצמי = מתייחס בד"כ למעשה, (לפעולה).
גאווה = מתייחסת לעושה, (לאישיות).
בתוצאה:
עידוד עצמי = לכן: זה מחייב אותי יותר.
= לכן: זה גורם לי לרצות לפעול שוב.
= לכן: אני מודה על כך להשם יתברך!
גאווה = לכן: אני פטור ממאמץ.
= לכן: הזולת חייב לכבד אותי.
= לכן: מגיע לי כבוד רב!
עריכה: י.ע.ש.