רקע: הורים רבים חושבים שאם אמרו לבן/לבת : תודה רבה, יצאו ידי חובת עידוד. טעות זו הביאה לכתיבת השורות הבאות.
הקדמה:
- ההגדרות דלהלן מתייחסות לנושא של בין אדם לחברו. כגון: חינוך ילדים, זוגיות, ידידים וכד'.
- ברור שיש הבדל בין 2 המונחים, שהרי כתוב בכמה מקומות : להודות ולהלל..סימן שאלו 2 דברים שונים.
לגופו של ענין:
להודות: פירושו: אני מודה (מסכים, מאשר) שקבלתי משהו ולכן אני מכיר בזה שאני חייב להחזיר טובה ; ולו ע"י עצם ההודאה
שאמנם קבלתי. ולכן: כאשר אני אומר תודה, אני מאשר שעשית לי דבר טוב. אמנם יש בזה מסר עקיף שיש כאן שבח עליך,
אבל זה שבח ביחס אלי. אני קבלתי.
ולסיכום: הנושא המדובר כאן הוא בעצם אני. אני קבלתי ואני מודה בזה, שזה מתייחס אליך ואני גם זה שחייב כאן להחזיר,
בעתיד.
להלל ולשבח (לעודד)
פירושו: אתה עשית משהו חיובי, משהו טוב. זה לאו דווקא מתייחס אלי. ההתייחסות היא לבעל ההלל והשבח, שעשה מעשה
שראוי להערכה. גם אם זה נוגע אלי במקרה, אני לא הנושא כאן, הנושא הוא אתה והמעשה הנאצל שעשית. השבח הוא על
הטוב שיש בך שיצא אל הפועל בצורה כזו או אחרת.
הטוב שיש בכל אדם הוא החלק אלוקה ממעל שבו. וממילא כל שבח לאדם מסוים הוא בעצם שבח לקב"ה שחלק מכבודו
לבשר ודם.
ההשפעות האישיות:
לגבי המודה והמפרגן:
תודה – יותר קל למקבל הטובה לומר, משום שהוא מרגיש די מחויב לעשות זאת. שהרי קבל ואיננו רוצה להיות כפוי טובה.
וכשהוא אומר תודה, זה מעמיד אותו במקום טוב, במקום גבוה. הוא עושה טוב ע"י שאומר תודה והוא זה שראוי להערכה.
עידוד – יותר קשה לתת לזולת. מ2- סיבות:
א- אני לא מחויב לשבח. זה נתפס כזכות אבל לא כחובה. ואם לא אמרתי כלום, לא גרמתי כל עול ואינני כפוי טובה.
ב- כשאני משבח את זולתי, זה מעמיד אותו במקום יותר גבוה ממני. כי הוא עשה דבר טוב, ואני-לא.
לגבי מי שנאמר עליו:
תודה – כשמישהו מודה שאתה נתת לו, בוודאי שיש פה הרגשה טובה; כמין אישור שעשיתי מעשה נכון/טוב אבל לא מעבר
לזה. אין פה הערכה על גודל ההשקעה, ואין פה סיפוק רוחני. "בסדר", ותו לא.
הערכה ופירגון – כשמישהו משבח את המעשה שלך, את הבחירה שבחרת לעשות טוב, יש הרגשה של סיפוק רוחני. הרגשת
כבוד. שזו המעלה הגבוהה ביותר וההרגש החזק ביותר עלי אדמות.
ולדוגמה:
בן הגיש לאביו כוס מים.
תודה: האבא אומר: תודה, בני היקר על המים.
הילד מרגיש/אומר: בסדר. בשמחה, אבא.
פירגון: האבא אומר: בני היקר, אני רואה שלמרות שהיה קשה לך לעזוב את המשחק באמצע, התגברת בשביל לעשות לי
נחת רוח והבאת לי את המים שבקשתי. אני מאד מעריך את המעשה שלך.
הבן: מרגיש/אומר: (מלא תחושת סיפוק, מאושר, מסמיק) תודה, אבא. אני אוהב אותך!